עבודת החקר העיונית

כתיבת עבודת חקר עיונית
 
תוכן עניינים:
 
מבוא
מבנה העבודה
בחירת נושא העבודה
שאילת שאלות
סיעור מוחין
מפת חשיבה
שמש היבטים
חיפוש מקורות שלב א'
סוגי המקורות
כללי רישום ביבליוגרפיה
כרטיס טקסט
ניסוח שאלת החקר

דוגמאות לשאלות חקר

חיפוש מקורות שלב ב'
סיום העבודה
כתיבת הקדמה, מבוא וסיכום. 

 
מבוא

מבנה העבודה

עבודת החקר היא עבודה עיונית רחבת היקף. פרט לגוף העבודה שהוא החלק המרכזי בה, עליה לכלול מספר חלקים נוספים. הסבר על כל חלק יופיע בהמשך החוברת.

א. עמוד השער – שבו יכללו הפרטים להלן, בסדר הבא: שם בית הספר, נושא העבודה, מגיש/ה, כיתה, שם המורה, תאריך.
ב. תוכן העניינים.
ג. הקדמה – רשות.
ד. מבוא – המבוא הוא למעשה הרחבה של שם העבודה ובו הסבר על מה עוסקת העבודה.
ה. גוף העבודה – זהו החלק המרכזי והעיקרי של העבודה. הבנוי על פי ראשי הפרקים שבחרת.
ו. סיכום – הסיכום סוגר את העבודה.
ז. רשימת מקורות – רשימה ביבליוגרפית.
ח. נספחים – מקורות מיוחדים בהם השתמשת לכתיבת העבודה.

 
בחירת נושא העבודה

בחירת נושא החקר הוא השלב הראשון בעבודת החקר והמבלבל ביותר בדרך כלל. זאת מכיוון שלרוב לא מכירים את שלל הנושאים בתקופה הנידונה, לכן כדאי להסתכל במספר מקורות עיון על מנת להיעזר בהם לבחירת הנושא. בחר/י מתוך תכנית הלימודים השנתית נושא כללי (רחב) המעניין אותך וקרא/י עליו בספר הלימוד, באנציקלופדיה ו/או באינטרנט. כמו כן, ניתן להסתמך על סרטים שראית, תמונות, כרזות, או תוכניות טלוויזיה שונות.

בבחירת הנושא הרחב רצוי לבחור בו על פי הקריטריונים הבאים:

1. נושא המעורר בך סקרנות.
2. נושא שיש עליו חומר עיוני רב ונגיש (בספריה ובאינטרנט).
3. נושא המעורר בך עניין.

כאשר בוחרים את הנושא הרחב יש לבדוק אותו מכיוונים שונים על מנת למקד את החקר. לפניך מספר שאלות (המופיעות במספרים) שכדאי לקחת בחשבון בבחירת הנושא ולאחריהן מספר שאלות (המופיעות באותיות) שיעזרו לך לתחום את הנושא:

1. כיצד הנושא שבחרת קשור למקצוע ההיסטוריה בתקופה הנלמדת ?
א. מתי היה ? באילו שנים ? ובאיזו תקופה ?
2. מדוע חשוב לחקור נושא זה ?
ב. לגבי מה השפיע הנושא ? מהו אופיו ? למי חשוב הנושא בעיקר ?
3. מה ידוע לך על נושא זה ?
ג. היכן קרה ? איפה ? באיזה אזור ?
 
יש לנהל רישום מסודר לעבודת החקר על מנת לראות את תהליך בניית העבודה ובכדי להזכיר לעצמך מהו הנושא הממוקד. מומלץ לקנות תיקיה הנסגרת בגומייה אשר מכילה מקום מספיק לכל החומר העיוני.
 
שים/י לב !!! ניהול מחברת לעבודת חקר הינו חובה על מנת שהמורה המנחה י/תראה את התמונה הרחבה של כתיבת העבודה

 
שאילת שאלות

לאחר בחירת הנושא הרחב מתחילה למעשה עבודת החקר. עבודת החקר בנויה סביב שאלה מרכזית אחת אשר מובילה לדיון כתוב באמצעות שאילת שאלות ומתן תשובות כתובות. על מנת שהעבודה תהיה מקיפה יש לצמצם את הנושא הרחב, לנושא קטן יותר. תהליך זה, של צמצום נושא החקר נעשה בשלב השני, שלב שאילת השאלות. ישנם סוגי שאלות שונים לצמצום הנושא ואביא כאן מספר מהן:

I. סיעור מוחין – Brain storming, זהו תהליך של שאילת שאלות אסוציאטיביות ושאלות אשר עולות מתוך קריאה ראשונה של החומר העיוני במהלך בחירת הנושא וקריאת החומר. שאל/י שאלות שהיית רוצה לדעת על הנושא, כדאי לרשום כל רעיון, שאלה ומושג העולים מהקריאה. כדאי גם לכתוב את ההרגשה האישית לגבי העניין.

** כדאי מאוד לעשות שלב זה עם אדם נוסף בכדי להקיף יותר חומר ולהעלות יותר שאלות **

II. מפת חשיבה, לאחר שלב סיעור המוחין, כדאי לחלק את כל הרעיונות, השאלות והמושגים למעיין אשכולות אסוציאטיביות. כלומר לכתוב רעיון או מושג מרכזי אחד העולה מתוך הנושא הרחב וסביבו לכתוב את כל תת הנושאים עליהם ניתן לחקור. כל אשכול חשיבה היוצא מהנושא הרחב יכול להיות נושא לעבודת חקר. לדוגמא:

אולם אשכולות חשיבה אלה יכולים להקיף נושא מאוד גדול, לכן כדאי לנסות לצמצם את הנושא בכדי לחקור אותו מהיבט אחד.

III. "שמש היבטים" – אם הגעת למצב בו גם באשכול מפת החשיבה הנושא גדול מדי, כדאי לעבוד עם "שמש ההיבטים".

נניח ורצונך לחקור בעבודתך את המושבה ראש פינה, ניתן לערוך "שמש היבטים" הקשורים בה ולבחור אחד מהם לחקר. לדוגמא:
 

עכשיו כשאת/ה מבינ/ה את האפשרויות הרבות לחקר ואין לך מושג על מה לכתוב, כדאי להעלות שוב את השאלות הבאות:

1. איזה מן ההיבטים מעניינים אותי?
2. האם יש לי מספיק מקורות בכדי לכתוב על הנושא?

כאשר הנושא הרחב צומצם לנושא קטן יותר, ניתן לגשת לשלב הבא. תהליך חיפוש המקורות.


חיפוש מקורות שלב א'

כעת לאחר שיש לך נושא חקר, עליך למצוא את המקורות הנוגעים בנושא. לשם כך עליך לחזור ולעניין במפת החשיבה ו/או ב"שמש ההיבטים" ולמקד את חיפוש המקורות על פי הנושאים והמושגים שנכתבו. עליך להעתיק את שמות המקורות על פי הכללים הרשומים בעמוד הבא. (מקורות אלה יופיעו, על פי סדר הא"ב של משפחת הכותב, ברשימה הביבליוגרפית של עבודתכם).

!! זכור/י, כאשר מצטטים ו/או מביאים נתונים מדויקים המועתקים ממקור כלשהו, עליך לציין את שם הכותב, המקור והעמודים בהערת שוליים בנוסף על הרשימה הביבליוגרפית !!

בעמוד (11) מופיעים כללי רישום ביבליוגרפיה כפי שהם נהוגים להיכתב בעבודות אקדמאיות בהיסטוריה. לנוחיותך, בעמוד (12) מופיע כרטיס טקסט. כרטיס זה משמש מעיין תעודת זיהוי לכל מקור וכן מעיין מסמך המכיל את הנקודות העיקריות של הטקסט.


סוגי המקורות

ישנם סוגי מקורות שונים:

מקורות היסטוריים:

ראשוניים – מקורות אשר נכתבו בתקופת האירוע אותו הם מסקרים או אליו הם מתייחסים, הכוונה למסמכים מקוריים מהם ניתן להפיק מידע באופן ישיר.

משניים – מקורות אשר בוחנים ומבקרים את המקורות הראשוניים, הכוונה למאמרים וספרים היסטוריים העוסקים בנושאים שונים.

מקורות מידע כתובים:

ספר עיון ומחקר – לא מדובר בספר קריאה שבו סיפורים, אלא בספר בו יש מאמרים ומחקרים. יש ספרים בהם כל פרק הוא מאמר נפרד.

כתבה – בכתבה סוקרים אירוע או תופעה (לדוגמה: סיקור ביקור נשיא ארה"ב). בכתבה יש בדרך כלל עובדות: סדר אירועים, תגובות ועמדות של אנשים שונים ונתונים מספריים.

מאמר – טקסט בו מביע/ה הכותב/ת את דעתו/ה הפרטית על נושא מסויים. הכותב/ת יכול/ה לשלב גם עובדות ודעות של אנשים אחרים, אבל זה ייעשה במטרה לחזק את דעתו/ה. מאמרים ניתן למצוא בעיתונים ובמדוריהם ובמוספי השבת של העיתונים הגדולים.

מאמר מחקרי (בתוך כתב עת) – מאמר שנכתב על ידי אדם מומחה בתחום מסויים. המאמר יובאו תוצאות המחקר והמסקנות שעולות מהן. מחקרים יכולים לעסוק בתחומים רבים ושונים וניתן למצוא אותם בכתבי עת רבים.

נייר עמדה – נייר עמדה דומה למאמר, אך מובעת בו דעה מפורשת ומנומקת של המחבר/ת. את נייר העמדה מחברים אנשים שיש להם אינטרס (מגמה או מטרה) כלשהו. הם מתארים מצב מסוים ומנסים להשפיע על הקורא/ת כך שתתקבל ממנו/ה תמיכה בדעתם ובעמדתם.

אנציקלופדיה – ספר מדעי אשר מרוכזים בו מאמרים קצרים עם מידע על תחומים שונים: מדינות, אישים, תופעות טבע וכו'. מאמר קצר באנציקלופדיה נקרא 'ערך'. הערכים מסודרים על פי סדר הא"ב. כדי למצוא ערך באנציקלופדיה ניתן לחפש באינדקס. ישנן אנציקלופדיות כלליות שבהן ערכים מתחומים רבים ושונים וישנן אנציקלופדיות המתמחות בתחום מסוים.

לקסיקון – ספר מדעי ובו מאמרים קצרים המתמקדים בתחום מסוים. הערכים בלקסיקון קצרים ומתומצתים יותר מאשר באנציקלופדיה, וגם הם מסודרים על פי סדר הא"ב.

מקורות מידע אנושיים - ראיון עם איש משפחה או איש מקצוע או אדם שיש לו קשר לנושא העבודה, שאלונים, תצפית.

מקורות נוספים - תכניות טלוויזיה, סרטים, עלוני הסברה, מוזיאונים, אינטרנט.

חיפוש המקורות, קריאתם וסיכומם הכרחית וחיונית לבחירת נושא ממוקד לחקר וכן לבחירת שאלת חקר. אולם, כיצד ניתן למקד את החיפוש במקורות לנושא העבודה ?

ישנן מספר דרכים בהן אין צורך לקרוא בשלב זה את כל המקור:

1. סקירה ראשונית – ניתן לדעת אם המקור שאותו מצאנו טוב לנו ועוסק בנושא על ידי קריאת הכותרת, תוכן העניינים, התמצות בגב הכריכה. כדאי מאוד לבדוק את שנת ההוצאה ולראות אם יש ספרים חדשים יותר בנושא. על מנת לדעת אם המקור הוא ברמה גבוהה יש לבדוק את הרשימה הביבליוגרפית של המקור עצמו.
2. קריאה מקדימה – קריאה של המבוא או ההקדמה והסיכום של המקור תעזור מאוד. בנוסף, בדקו אם יש לספר אינדקס/מפתח בסופו ובו תוכלו למצוא את מקומן של מילים חשובות וקשורות בתוך הספר.
3. קריאה מרפרפת – לאחר שראיתם כי המקור שבידכם עוסק בנושא באופן כללי, ניתן לבדוק אם אכן הדברים הכתובים בו יכולים לעזור לכם בעבודה. זאת עושים על ידי קריאה מרפרפת או קריאה מהירה באופן הבא:
א. מוצאים במקור את הפרק או הפרקים הנוגעים בנושא.
ב. קוראים את שלוש הפסקאות הראשונות בכדי לדעת אם אכן הפרק עוסק בנושא.
ג. אם הפרק אכן עוסק בנושא, ניתן לקרוא את המשפט הראשון והשני בכל פסקה ואת כל פסקאות סיכום הפרק.
ד. באופן זה הקריאה מהירה יותר ונותנת תמונה כללית על המדובר בפרק. אם אכן זהו פרק רלוונטי
לעבודה, קרא/י אותו שוב מתחילתו ועד סופו, סכמ/י אותו והשתמש/י במשפטים מצוטטים על פי כללים מתוכו לביסוס עבודתך.

לאחר השלב הראשון של חיפוש המקורות אפשר להתחיל לנסח שאלת חקר כללית ולגזור מתוכה שאלות קטנות יותר אשר יכוונו את המשך עבודתך.

בכל מאמר אותו שוקלים להוסיף לעבודה, קרא/י את פסקת הפתיחה. בפסקה זו מופיעים: נושא המאמר, המטרות של כתיבתו, הנחות היסוד שלו ומה המאמר מנסה לבדוק.

קוראים את המשפט הראשון בכל פסקה ותוך כדי כך בודקים אם יש דברים מודגשים אותם גם קוראים. לבסוף, קוראים את פסקת הסיום.


 
כללי רישום ביבליוגרפיה

ספר - שם משפחה שם פרטי, שם הספר, הוצאה, (מקום הוצאה, שנה), עמודים.

לדוגמה: טביביאן קציעה, מסע אל העבר המאה ה-19 עולם מודרני נולד, מט"ח, (תל אביב, 2000), עמודים 9-15.

"מאמר" - שם משפחה של המחבר שם פרטי של המחבר, "שם המאמר", שם כתב העת או העיתון, כרך, גליון, (שנה), עמודים.

לדוגמה: מישורי אליק, "מנורה וענפי זית: קורות עיצובו של סמל מדינת ישראל", קתדרה, 46 (דצמבר 1987), עמודים 40-41.

ערך מילוני, לקסיקאלי, אנציקלופדי - שמות העורכים או הכותבים – שם משפחה שם פרטי, שם המילון, לקסיקון, אנציקלופדיה, הוצאה, (מקום, שנה), כרך, עמודים.

לדוגמה: אבן שושן אברהם, המלון העברי המרוכז, קרית ספר, (ירושלים, 1999), כרך א', עמודים 27-28.

"מקור ערוך בתוך ספר" - שם משפחה של המחבר שם פרטי של המחבר, "שם המאמר או הפרק", שם העורך (עורך), שם הספר,* הוצאה, (מקום, שנה), עמודים. * או שם כתב העת, מס', תאריך, הוצאה, עמודים.

לדוגמה: מיכאל אורן, "אשכול, הגיבור הנשכח", פוליסר דניאל (עורך ראשי), תכלת, מס' 14, אביב ה תשס"ג, עמודים 25-66.

מקור מהאינטרנט - שם משפחה ופרטי של הכותב או העורך, שם האתר, כתובת אתר מדויקת.

רשימה ביבליוגרפית

בסוף כל עבודה תופיע רשימה ביבליוגרפית של כל הפריטים אשר השתמשו בהם לכתיבת העבודה בסדר הבא: ספרים, מאמרים, מילונים, אתרי אינטרנט ובסדר בו הפריטים יבואו על פי סדר הא"ב של שמות המשפחה.


 
כרטיס טקסט
 
שם הספר/כתב העת מעיתון: _________________________________________________________

שם המחבר/עורך: ________________________________________________________________

שם המאמר: ____________________________________________________________________
 
שם מחבר המאמר: _______________________________________________________________

שם ההוצאה: ____________________________________________________________________

מקום ההוצאה: ______________________________________________ שנת הוצאה: ___________

כתובת אתר אינטרנט: ______________________________________________________________

מס' הפרק / שם הפרק: ___________________________________ עמודים: ___________________

נקודות עיקריות: __________________________________________________________________
 
______________________________________________________________________________
 
______________________________________________________________________________
 
______________________________________________________________________________
 
______________________________________________________________________________
 

 
ניסוח שאלת החקר

שאלת החקר היא השאלה המרכזית שעליה עונה העבודה. השאלה מצביעה על כיוון החקר הייחודי של כותב/ת העבודה. זוהי שאלה הניתנת לבחינה בשיטות מדעיות.

שאלת החקר מאופיינת בכך שהיא מזמנת דיון בנושא ומאפשרת פרשנות של החוקר/ת. על השאלה להיות מנוסחת בבירור ועליה להיות ממוקדת. והתשובה לה חייבת להיות מבוססת על מקורות מידע קיימים.

שאלת החקר מנוסחת בדרך כלל כמשפט שאלה, אך ניתן לנסח אותה גם כהשערה.

כאשר את/ה רוצה לנסח שאלת חקר לעבודתך, כדאי לבחור כיוון חשוב ובעל ערך וכן שיעורר את סקרנותך. זכור/י כי מטרת כתיבת עבודת החקר איננה לסכם או להעתיק את כל החומר שמצאת על הנושא, אלא לכתוב על שאלה, היבט או בעיה מעניינת שקשורה בנושא החקר. כלומר לכתוב עבודה מקורית שהיא למעשה התשובה לשאלת החקר.

שאלת חקר יכולה להיות בנויה סביב אחד או יותר מהנושאים הבאים:

1. גורמים ו/או מניעים – מה הגורמים/המניעים לעניין ו/או לתופעה ?
2. תוצאות ו/או השלכות – מהן התוצאות ו/או ההשלכות של העניין ו/או התופעה ?
3. יתרונות ו/או חסרונות – מהם היתרונות ו/או החסרונות של העניין ו/או התופעה ?
4. היבטים – מהם ההיבטים המדיניים או הפוליטיים או הצבאיים או מדיניים או כלכליים או חברתיים או כל היבט אחר של העניין ו/או התופעה ?
5. התפתחות – כיצד התפתח/ה העניין ו/או התופעה ?
6. טענות – מהם הנימוקים של העניין ו/או התופעה או אילו טענות ניתן לטעון על העניין ו/או התופעה ?
7. דעות ו/או עמדות – מהן הדעות ו/או העמדות כלפי העניין ו/או התופעה ?
8. תיאור – כיצד ניתן לתאר את העניין ו/או התופעה. או מהו המבנה של העניין ו/או התופעה. או מה מאפיין את העניין ו/או התופעה ?
9. מטרות – מהן המטרות של העניין ו/או התופעה ?
10. השוואה – אילו דברים אפשר להשוות בנושא. במה הדברים דומים ו/או שונים? עבודת חקר בעלת אופי השוואתי, הינה עבודה שקשה מאוד לבצע מכיוון שהיא מקיפה נתונים רבים ואמורה לעמוד מול ביקורת חריפה יותר.

ניתן לנסח שאלת חקר בצורות שונות, לפניכם מספר מילות שאלה והתחלות לניסוח שאלות חקר שונות:

מהי החשיבות של _________________________________________________________________

מהם המניעים ל __________________________________________________________________

מהן התוצאות של _________________________________________________________________

מהו הקשר ______________________________________________________________________

מהם הגורמים העיקריים ל ___________________________________________________________

מה מייחד את ____________________________________________________________________

מהי התרומה ____________________________________________________________________

באיזו מידה _____________________________________________________________________

מהן המטרות של _________________________________________________________________

מהם המאפיינים הייחודיים של ________________________________________________________

מהן ההשפעות של ________________________________________________________________

כיצד התאפשר ___________________________________________________________________

כיצד השפיעו ____________________________________________________________________

מה הדומה ומה השונה______________________________________________________________


 
איסוף מקורות שלב ב'

קריאת עומק

קריאת עומק היא קריאה של מקורות המידע אותם אספת בשלב האיסוף הראשון, תוך רישום הערות, סיכום הדברים העיקריים וציטוט המשפטים החשובים.

כאשר קוראים את המקורות בקריאת העומק שים/י לב לדברים הבאים:

· אין לקרא בלי לרשום הערות.
· יש לאתר בטקסט קטעים הקשורים לשאלת החקר שבחרת.
· כתוב/י תמצית או סיכום של הקטעים המתאימים אותם איתרת.
· כתוב/י את תגובתך למה שקראת, לדוגמה:
א. ציין/י איך המידע החדש מתקשר למידע שידוע לך ממקור אחר.
ב. ציין/י לאיזה תת-פרק בעבודתך מתאים המקור.
· כתוב/י מושגים שאת/ה רוצה לברר את משמעותם.
· סמן/י קטעים בלתי ברורים שמאוחר יותר תרצה/י לחזור אליהם.

אם יש בידך צילום של המקור תוכל/י לכתוב את ההערות על גבי הדפים המצולמים. ניתן גם להדגיש משפטים חשובים בטקסט בעזרת עיפרון או מדגש.

!!! זכור/י אין לקשקש בתוך ספרים שאינם שלך, רצוי גם באלה לא לעשות זאת !!!

למעשה בשלב זה של איסוף מקורות נעשית העבודה למעשה. מתוך קריאה וסיכום הדברים הנקראים את/ה נותן לעבודתך צורה ועל ידי בחירה של ועריכה של המקורות, תוך כדי הוספת דעתך ופרשנותך, נכתבת העבודה.


 
סיום העבודה

הקדמה

הקדמה – רשות. ההקדמה היא המקום לכתוב מילות תודה. ההקדמה תיכתב מתוך התייחסות אישית ובקצרה. אין צורך לכתוב הקדמה.

מבוא

מבוא – המבוא הוא למעשה הרחבה של שם העבודה ובו הסבר על מה עוסקת העבודה. המבוא ייכתב עם סיום כתיבת העבודה. המבוא מביא הסבר קצר על העבודה, והוא יורכב מחמשת הסעיפים הבאים:

1. הגדרת נושא העבודה.
2. הגדרת התחום בו החלטת להתרכז בעבודה זו, וציון שאלת החקר.
3. מדוע בחרת לעסוק דווקא בנושא זה.
4. המקורות העיקריים בהם נעזרת ואם היו קשיים בכתיבה.
5. הבהרת מבנה העבודה, הקשר בין כל חלק וחלק והסבר מדוע היא בנויה כך.

סיכום

סיכום – חלק זה של העבודה מציג את התשובה לשאלת החקר שהוצגה במבוא. הוא נועד להסקת מסקנות שהגעת אליהן במהלך העבודה. אם לא היו לעבודה מסקנות ברורות – זה המקום לציין זאת.

הסיכום הוא המקום להדגיש התייחסות אישית לנושא – מה למדת מהתהליך ומהעבודה? מה דעתך על הנושא ועל התשובה לשאלת החקר? האם היו לך חוויות מיוחדות בזמן הכתיבה?
Ċ
Yair Farby,
22 בדצמ׳ 2011, 3:41
ą
Yair Farby,
22 בדצמ׳ 2011, 3:43
ą
sun.jpg
(67k)
Yair Farby,
22 בדצמ׳ 2011, 3:43
Comments