המלה

נתחיל במלה מכיוון שזו היחידה הבסיסית ביותר, בעלת המשמעות, למבנה של סיפור, טקסט, שיר ומשפט. בכדי להבין את הכתוב יש צורך בהבנת כוחה וצירופיה השונים של המלה, מלה העומדת בפני עצמה או מלה המקושרת למלה אחרת כפי שבאה לידי ביטוי בצירופי מילים שונים.

מלה – דיבור, דבר, צרוף של הגאים המביע מושג כל שהוא, כגון: "ספר", "חכמה", "שמרתי", "אצל". כל אחד מחלקי הדיבור שאינו לא שם ולא פועל: מלת גוף, מלת חיבור וכו'.
מילה – כריתת בשר הערלה, איבר הזכרות של נימול, ברית מילה, טקס כריתת ערלת הבן ביום השמיני להולדתו.
מתוך: אבן שושן א., המלון העברי המרוכז, קריית ספר, ירושלים, 1999.

השפה העברית היא שפה עתיקה – מחודשת, זוהי שפה טבעית אשר משתנה כל הזמן. אולם, אחד הדברים המעניינים בשפה הוא שישנן מילים אשר להן מובנים שונים כגון: מילה ומלה ולא תמיד יודעים מהי מה במיוחד מכיוון שניתן לכתוב את שתיהן בכתיב מלא או חסר.

גלגול המילים
במהלך התפתחות השפה היו למילים גלגולים שונים, מן העברית שבחומש, דרך המקרא, ספרות חז"ל, ספרות ימי הביניים, תקופת החייאת השפה העברית ועד היום, מחר או עוד מספר שנים. השפה כל הזמן מתפתחת וכך מתפתחים פירושים ומשמעויות למילים, כגון:

פרדס – בספרות חז"ל – פרדס הוא ראשי תיבות לפשט, רמז, דרוש סוד – צורות הקריאה השונות של החומש.
פרדס – גן עצי פרי בייחוד בהשקאה, גן עצי הדר.
מתוך: אבן שושן א., המלון העברי המרוכז, קריית ספר, ירושלים, 1999.

עגבנייה – (עד גילוי אמריקה לא הייתה קיימת באזורנו), מן המילה בנדורה – בערבית, בדורה – במקורה אצל אליעזר בן יהודה (מחדש השפה העברית), קרא לעגבנייה – מכיוון שהיא אדומה, עסיסית ונראית כפרי של תשוקה ולכן מן המלה לעגוב – לחשוק, להתעלס לחזר אחר המין השני. יש לציין כי בביתו של בן יהודה וראשוני היישוב החדש בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים, היה אסור לקרוא לה עגבנייה בגלל פירושה הארוטי.
מתוך: אבן שושן א., המלון העברי המרוכז, קריית ספר, ירושלים, 1999.

Comments