בלי פאניקה

הקדמה

היה היה, בארץ רחוקה, מורה טוב.
יום אחד שאלו אותו תלמידיו: 
"מורנו, כיצד זה הספקת כה רבות בימי חייך?" 
משך המורה בזקנו, גרד פדחתו ואמר: 
"הבו לי כד חרס ואשיב לכם.." 
הביאו התלמידים למורה את כד החרס. החזיק המורה בכד החרס והחל ממלא אותו באבנים גדולות. כאשר התמלא הכד, שאל את תלמידיו:
"האם הכד מלא?" 
ענו לו: 
"ודאי!" 
התכופף המורה ואסף בידיו אבני חצץ קטנות ושפך אותן לתוך הכד. אבני החצץ נפלו בין האבנים הגדולות וכאשר נראה כי הכד מלא, שאל המורה שוב: 
"האם הכד מלא כעת?" 
ענו לו תלמידיו: 
"יתכן שכן ויתכן שלא". 
אמר להם המורה: 
"יפה תלמידיי, תשובה זהירה היא תשובה טובה", 
התכופף והרים גרעיני כוסברה ושפך אותם לתוך הכד. הגרעינים נפלו בין אבני החצץ ובין האבנים הגדולות עד שנמלא הכד שוב. כעת לקח המורה כד מים ומילא את הכד עד קצהו. אז פתח המורה ושאל: 
"מה ניתן ללמוד מכך?" 
התלמידים התקשו לענות. לאחר שעה קלה פתח המורה הטוב ואמר: 
"גם כאשר נראה כי אין מקום בכד המלא, תמיד ניתן להכניס אליו עוד משהו, אך חשוב לדעת מה להכניס בראשית ומה באחרית." 
הביט המורה בעיני תלמידיו ולאחר שניות ספורות הוסיף: 
"אם נדע לתכנן נכון, נדגיש את הדברים העיקריים והחשובים בתחילה ואת התפלים לאחר מכן. ינבטו הזרעים בסוף מעשה וכך נראה פרי לעמלנו". 

לקח המורה חופן עלי כוסברה, קצץ אותם קלות, פיזר מעל צלחת הירקות שלו והציע אותה לתלמידיו.

בכריכה האחורית של הספר: מדריך הטרמפיסט לגלקסיה / דאגלס אדמס, כתוב:

בלי פאניקה

עצתנו - פעלו על פי דאגלס אדמס, הוא היה "מורה טוב"