מורה טוב

אני מורה טוב

הם יודעים לזהות חולשות, זה תפקידם כילדים, כמתבגרים ומעל הכול כתלמידים. כניסת המורה לכיתה צריכה להיעשות בצעד בטוח ומתוך ידיעת מקומו. הוא מחליט ומכוון, המורה לא יאפשר לדבר ללא רשות כי אחרת יאבד את מקומו. לגבולות הרבה יתרונות, הם נותנים בטחון, יודעים מה מותר ומה אסור. התלמידים שלך ירגישו הרבה יותר בטוח ורגועים אם ידעו מה מצפים מהם. 

"אחרי הצלצול מחכים בכיתה?" הצחקתם אותי... "מישהו קם לכבוד המורה?" בחייך, לאבא שלי אני לא קם... "שולה גרשון ויחזקאל (השמות בדויים...) לא הגיעו היום כי לגיא יש בת מצווה..." זה גיא הבן או גיא הבת? מותר או אסור? בן או בת? יש לתלמיד חובות...סליחה, זכויות...

צריך לעשות סדר, כבר לא יודעים אם היא זה הוא או שהוא זה שהלך. לא מדברים ללא אצבע. הצחקתם אותי. אתם יודעים מה, לא מדברים ללא אצבע כי אני לא מסכים. אם בנית מסגרת והתעקשת עליה (נלחמת בחירוף נפש, לבד, על עקרונותיך. התעקשת. לבד. הכוונה ללא עזרת רכזת או כל גורם חיצוני, מרתיע ככל שיהיה.)

אתה בעל הבית. ואם צריך, בשני השיעורים הראשונים תיתן מכתב הביתה לשלושה תלמידים ואף תוסיף שיש העתק בתיק אישי (אפשר להגיד...) אפשר גם לומר שבעוד חודש תוציא את המכתב מהתיק המאיים הזה....אם תראה שיפור. זה עובד. במקביל יש לקיים שיחה אישית עם הצהרת כוונות שאתה לא תאפשר....ואחר כך מילת עידוד בכל הזדמנות. 

עידוד וחיזוק כוחות חיוביים-כולם רוצים לתרום
אחרי שהצהרת, הוכחת שאתה עקבי, למד את מערכת הכוחות בכיתה (מומחים לכך עובדי חבורות רחוב, משם הגעתי. מנהיג, ליצן, נגרר, יוזם, זה שבסוף...). ככל שתשפר את המיומנות הזו ותכוון דבריך, תקרא אותם אליך, כך השיעורים ילכו ויקבלו את הצורה אליהם אתה שואף. בד בבד להוכחת כוונותיך שאתה בעל הבית (יש גבולות שאתה מגדיר: כיצד משתתפים בשיחה, שיעורי בית ועוד...) עליך להראות שאתה יודע מה שאתה עושה. אתה מעניין, יוזם, שובר מוסכמות. עקבי. זוכר את גיא ויובל שהיו איתך בסיירת? היום הן בנות חמודות
בכיתה ז'12. את הכללים לא אנחנו שברנו ואסור לנו לפגר בקצב.
 
  • הייה עקבי
  • הקפד על המשמעת
  • חפש הזדמנות למילת עידוד – ראשון לעידוד : זה שקיבל ממך הערה או נזיפה
  • צור קשר אישי דווקא עם המקשים עליך (תשמע..אתה מצייר מצוין. שמעתי שאתה משחק בבית"ר. תגידי את אחותו של...איזה בחור חמוד...) – היצירתיות תוביל אותך להצלחה.
  • חפש נושאים שיחברו אותך לכיתה, צריך להיות ערניים, לקלוט את אופי הכיתה. בנים אוהבים כדורגל וגם בנות.
  • דבר על עוד דברים (את האמת, למי עוד יש הזדמנות לדבר עם התלמידים כמו שלנו?), אבל לא למרוח שיעורים. כאמור, הם מריחים חולשות.
  • במסגרת הגבולות שקבעת אפשר חופש, בזהירות. אין לאבד את הרסן ("מי שאומר תשובה לא נכונה יורד ל 30 שכיבות שמיכה!")
  • תן להם לעשות. אחריות
תת-דפים (1): הרהורים
Comments